משנה תורה, הלכות אבל
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב צִבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א יא) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (שמואל ב א יב) "וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב". (שמואל ב א יב) "עַל שָׁאוּל" זֶה נָשִׂיא. (שמואל ב א יב) "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" זֶה אַב בֵּית דִּין. (שמואל ב א יב) "וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" זוֹ שְׁמוּעָה רָעָה: